פאד תאי הוא מזון הרחוב הפופולארי והאהוב ביותר בבנגקוק. למי שלא מכיר – אלו סוגים שונים של נודלס, מטוגנים יחד עם ירקות ושילוב ארומטי של רטבים. בשר, ביצה או שרימפס יתווספו לפי בקשתכם. מעל התענוג הכבד והמהביל הזה, אפשר לזרות צ'ילי, בוטנים – והתוספת האהובה עליי: אבקה אדומה שאם מסתכלים עליה מקרוב, מגלים שהיא עשויה מתפזורת של שרימפס ננסיים. חוץ מהטעם המלוח שהם מוסיפים למנה, הם נותנים לך את התחושה המעצימה שאתה יכול לאכול מאה יצורים בביס אחד.

מסעדות יגישו לכם פאד-תאי. אבל זו לא הדרך לאכול אותו. יש לרכוש אותו בדוכן רחוב אחרי ששתיתם בירה אחת לפחות, ולאכול אותו מתוך כלי פלסטיק תוך כדי ישיבה על מדרכה מטונפת. כשאתם יוצאים להשתכר אל תלבשו את המכנסיים הלבנים שלכם, כי אתם לא רוצים להחמיץ את חוויית האכילה הכל-כך תאילנדית, הכל-כך זולה, הכל-כך שיכורה הזאת.
יש אוכל רחוב מעניין ממנו, טעים ממנו, אקזוטי ממנו. אבל ברור כשמש מדוע הפך הפאד-תאי לאוכל הרחוב הנפוץ ביותר באיזורי הבילוי: שום דבר לא טוב כמו פאד-תאי לאדם שיכור. לא צריך לחכות יותר מדקה או שתיים כדי לקבל את זה; זה לא חריף או מוזר או מצריך זהירות מעצמות ושאר הפתעות; זה עולה רק 25-50 באט. זה האוכל האולטימטיבי.

ובעיקר: פאד-תאי הוא אמצעי המניעה היעיל ביותר שפגשתי להנג אובר. אל תתנדנדו שיכורים לתוך מיטת הגסט-האוס שלכם: תאכלו פאד-תאי לפני שאתם הולכים לישון. כל הפחמימות הנהדרות האלה, המוקפות ברוטב שמנוני בבטן השבעה שלכם יספגו את כל הרעלים שהכנסתם לגוף שלכם מתוך הבאקט ששתיתם יותר מוקדם.
למחרת, תתעוררו עם קקי ענק ועודף משקל – ובלי כאב ראש בכלל.

אזהרה: בעודכם שיכורים, נסו לבחור את דוכן הפאד-תאי הפעיל והטרי ביותר. הימנעו מאיטריות בצבע צהוב ובמרקם קצת יבש שעמדו וחיכו באוויר הפתוח. כי יש מחלות קשות יותר מקצת חמרמורת.